Latest Event Updates

על החירות

Posted on Updated on

אנחנו חוגגים עכשיו את חג החירות – מדברים על זה עם הילדים, שרים שירים, קוראים בהגדה – אבל האם אנחנו גם מנצלים את ההזדמנות כדי לבחון את החיים שלנו ולהבין עד כמה אנחנו חופשיים? כנראה שרובנו לא.

המשמעות של המושג חירות שונה בעבור כל אדם, והדבר הראשון שאנחנו צריכים זה להגדיר מהי חירות בשבילנו. מבחינתי חירות היא מעל הכול היכולת לנתב את חיינו כרצוננו, לקבל החלטות באופן עצמאי ונקי מלחצים. וזה בכלל לא דבר שקל להשיג. ואני לא מדבר על אנוכיות מוחלטת, אנחנו חייבים לדאוג גם לאנשים שאנחנו אוהבים, וזה אומר שלא נוכל ללכת עם כל גחמה שיש לנו, אבל אנחנו עדיין יכולים לשאוף לכמה שיותר בחירה אישית.

תחשבו כמה החלטות קיבלתם בחיים בגלל הציפייה של מישהו אחר מכם (הורים, בוס), כמה החלטות קיבלתם בגלל שככה החברה כיוונה אתכם (בנים לכדורגל, בנות לריקוד), כמה החלטות קיבלתם כפשרה או מחוסר ברירה… המסקנה היא שקשה מאוד להתנתק מהעולם ולהחליט לגמרי לבד. התפיסות המקובלות והציפיות מאיתנו כבר מוטמעים עמוק בתוכנו ואנחנו צריכים להתאמץ להפריד אותן ממה שאנחנו באמת רוצים.

יכול להיות שנדע מה אנחנו רוצים, ועדיין נצטרך לבחור אחרת. אין מה לעשות, אנחנו חייבים להיות מציאותיים. אבל מה שחשוב זה שנדע להקשיב לעצמנו ולנקות את כל רעשי הרקע. חירות היא דבר שצריך לשאוף אליו, למרות שלהגשים אותו במלואו זה בלתי אפשרי. אז תתחילו לשאוף…

חג חירות שמח לכולם!

מודעות פרסומת

הבחירות שלנו

Posted on

החיים רצופים בצמתים, שבהם אנחנו צריכים לעצור ולשאול את עצמנו מה הדרך הכי נכונה לנו. ההחלטה על הדרך הנכונה יכולה להיות מושפעת מהמון גורמים שמשתנים כל הזמן, וברור שההחלטה שקיבלתי השנה שונה מאוד ממה שהייתי מקבל לפני 15 שנה.

כשאני מסתכל אחורה ומנסה לזהות את הצמתים האלה, אני יודע שככל הנראה אני מחמיץ את רובם. אלה שעולים לי בזיכרון הם בעיקר הצמתים שבהם בחרתי בדרך הלא נכונה, למרות שאני בטוח שברוב המקרים דווקא בחרתי נכון. וזה בדיוק העניין – תחושת ההחמצה שמלווה אותנו תמיד על כל הדרכים שלא בחרנו בהן ועל ההחלטות השגויות שעשינו.

אני באופן אישי לא מאמין בחרטות. אני יודע שההחלטה הייתה ככל הנראה נכונה לאותו הזמן ובמבט לאחור זה כמעט בלתי אפשרי להבין מה חשבתי באותו הרגע ומה השפיע על ההחלטה שלי. השבוע למשל קראתי כתבה על תעודת הוראה, וזה גרם לי לחשוב שוב על ההחלטה שעשיתי לפני שנים לעשות תעודה כזאת, שהיא החלטה שיכולתי להתחרט עליה כי אני בסופו של דבר לא עובד כמורה, אבל אני יודע שלאותו הזמן זאת הייתה החלטה טובה מאוד, הרי מי יודע לאן החיים יובילו אותנו? וחוץ מזה, מה שלמדתי שם משמש אותי עד היום בעבודה ובחיים.

אין מה לעשות, כמה שלא נהיה רציונליים ומחושבים, כשאנחנו עומדים בפני החלטה קשה יש הרבה גורמים שהם לאו דווקא רציונליים שמשפיעים ולפעמים אפילו מטים את הכף. ואני אומר שאין בזה שום דבר רע – הרי אף אחד לא באמת יודע מה יקרה מחר, אז לפעמים הכי נכון להקשיב ללב ולעשות את מה שמרגיש הכי נכון לרגע הזה.

השיעור החשוב ביותר

Posted on

אם יש משהו שאני מקנא בילדים שלי, פשוט מסתכל עליהם בהערצה מהצד, לוקח מהם משהו, זה איך הם לא הולכים על השביל. תמיד כשיש שביל, בין אם בפארק או סתם באיזה דרך בעיר או אפילו בשביל לגן, יש גם את המרחב שמצידי השביל. זה יכול להיות גדר קטנה מאבנים, דשא, חול, אבנים גדולות כלשהן. בכל […]

באמצעות למה הילד לא הולך על השביל??!!?? — אבא עידו

על הנחיית קבוצות

Posted on

בעברי הנחתי קבוצות שונות בתחום החינוך, אם זה אנשי מקצוע, הורים, צברתי ידע רב גם בתואר שעשיתי וגם דרך הרבה קורסים והשתלמויות ותורות שלמות שלמדתי. היום אני מנחה מדריכים הורים לעתיד, כלומר מדריך את אילו מייעדים את עצמם להיות מנחי קבוצות בעצמם.

יש היום יותר ויותר ביקוש לתחום הזה וזה הודות גם לביקוש מצד ההורים לעבוד הדרכות מהסוג הזה. יש יותר ויותר הורים שרוצים לקבל כלים כיצד להיות הורים טובים יותר, כיצד להתמודד עם בעיות, איך נכון יותר לחנך ואני חושב שזה הישג אדיר.

אני רואה הרי מדריכים ומדריכות בפונטציה באים עם המון תשוקה לתחום ורצון להעמיק ולדעת כדי להעביר את הידע הלאה להורים. יש כאלה שתוהים האם באמת זה נכון להעביר הדרכה לקבוצה של הורים? הרי לא מדובר בהוראות הפעלה אחידות, לכל ילד יש את העולם שלו וכל משפחה שונה מהשנייה ולא תמיד מה שנכון לאחת יהיה נכון לשנייה.

צודק מי שטוען את זה ובאמת לפעמים יש מקרים שעדיין לקחת הדרכה פרטנית אישית שתיתן כלים למשפחה מסויימת איך להתמודד מצד שני יש להרבה מאיתנו בעיות משותפות כמו התארגנות בוקר, עניינים סביב עשיית שיעורים ומטלות וכאן בהחלט אפשר לתת כלים דרך קבוצה ואפילו ללמוד דברים אחד מהשני.

מעברים

Posted on Updated on

החיים שלנו רצופים במעברים: מינקות לילדות, מילדות לבגרות ואז הורות וקריירה ואחר כך גם סבתאות. בתוך כל אחד מהשלבים האלה יש עוד המון מעברים קטנים יותר או פחות, מה שאומר שאנחנו כל הזמן משתנים.

2017-03-14_082359_R_

אני חייב להודות שקל לי הרבה יותר לראות את המעברים האלה אצל הילדים שלי, כי את המעברים של עצמי קצת קשה לי לזכור או יותר נכון לשים את האצבע בדיוק על הרגע שהם קרו. אני רואה איך הילדים שלי גדלים ומשתנים, איך הם נאלצים להיפרד ממי שהיו פעם ולהתרגל למי שהם היום ולמי שיהיו בעתיד. ויש רגעים שהמעבר פשוט מכה בי פתאום, כמו שקרה לי לפני כמה ימים, כשחיפשתי עם אשתי מיטות מעבר בחנות האוס אין http://www.housein.co.il/product.asp?prod=39&cat=3.

פתאום הבנתי שהילדים שלי כבר לא תינוקות וכנראה שכבר לעולם לא יהיו לי תינוקות. זה מעבר חשוב לילדים שלי, אבל זה גם מעבר חשוב בשבילי. אני צריך להיפרד ממלמולי התינוקות, מהחיוך הראשון ומהצעד הראשון ולהתחיל להתעסק בהתבגרות שלהם ובדרך שלהם לבגרות. לפחות עד שיהיו לי נכדים…

מחשבות על יום המשפחה

Posted on

שומעים את השקט הזה? זה השקט שמשתרר אחרי שבכיתה ג’, בפעם הראשונה מאז הגן, לא מציינים אצלנו את יום המשפחה. נשמתי לרווחה. בלי תמונה משפחתית, בלי הקדשה משפחתית, בלי יצירות משפחתיות, הסיוט עבר. השנה אין מטלות ליום המשפחה. לא צריך להדפיס שוב את אותה תמונה מגיל 3 שבה מופיעים איריס, דר ואני. המחשבה המקורית של […]

באמצעות משפחה כן בוחרים — אב במשרה מלאה